רקע
אנחנו חיים בחברה שבה אנשים נאלצים מגיל צעיר ללמוד להסתיר חלקים מעצמם ולאמץ מסיכות מזויפות.
למדנו שיש דברים בעולמנו הפנימי שעדיף שלא נשתף עם אחרים, אחרת נקבל מהם תגובה שלילית ופוגענית כגון כעס עלינו, האשמות, עונש, או היעלבות.
לדוגמה, רבים מאיתנו למדו שאסור להגיד להורים שאנחנו לא רוצים לעשות את מה שהם דורשים, כי הם יכעסו עלינו, או יעשו לנו מניפולציות רגשיות על כך שהם נתנו לנו כל כך הרבה ואנחנו "אגואיסטים וכפויי טובה שחושבים רק על עצמנו".
בבית הספר למדנו שצריך לציית למורים, אחרת נקבל עונש.
למדנו שיש דברים שאנחנו אמורים להתבייש בהם ולהסתיר אותם מאחרים ואפילו מעצמנו. כגון חולשות שאנחנו בטוחים שאסור שמישהו יגלה שאנחנו לא טובים במשהו או לא יודעים משהו, או דברים שקשורים לגוף ולמיניות.
ההרגלים האלה נובעים מפחד ומבורות. הם מחבלים באהבה העצמית שלנו וביכולת שלנו ליצור עם אחרים קשרים קרובים, פתוחים, ומשמעותיים שמבוססים על כנות ואמת.
אפילו אנשים שנמצאים ביחסים הכי קרובים ואינטימיים כמו זוגיות מפחדים לחשוף חלקים מעצמם או לבטא את מה שהם באמת רוצים ולא רוצים, בגלל פחד שהאדם השני לא יקבל אותם או ינטוש אותם.
אבל לא חייבים לחיות ככה. יש דרך הרבה יותר טובה, בריאה, ומועילה – אותנטיות.
מהי אותנטיות?
אותנטיות משמעותה להיות מחובר לרצונות, לאמונות, ולערכים האמיתיים שלנו, ולפעול בהתאם להם.
זה אומר להקשיב לעצמי, לשים לב מה הרגשות והרצונות שלי, מה נכון ומדוייק לי ומה לא.
זה לפעול בהתאם לערכים ולרצונות שלי, באומץ, אפילו אם יש עלי לחצים חיצוניים להתנהג אחרת ממה שאני באמת רוצה ומאמין.
לקבל ולאהוב את עצמי באופן מלא, את כל החלקים שבי, בגוף ובנפש, גם אלו שהייתי רגיל להחביא, להדחיק, או להתבייש בהם, ולפעול כדי להשתחרר מבושה, אשמה, ופחד.
לאפשר לעצמי חופש ורשות להביא את עצמי כפי שאני באמת, ללא מסיכות מזויפות, ולהראות את האור הייחודי שלי מבלי לצמצם את עצמי.
חוסר אותנטיות
חוסר אותנטיות זה לפעול בניגוד למי שאני באמת, לטבע האמיתי שלי, לרצונות האמיתיים שלי, לאמונות ולערכים שלי, בגלל השפעה של לחצים חיצוניים. אנשים פועלים בחוסר אותנטיות מתוך ריצוי של אנשים אחרים, מתוך פחד שאחרת לא יאהבו אותם או יגיבו כלפיהם בשיפוטיות שלילית.
לדוגמה, לעשות מה שהמשפחה מבקשת או דורשת למרות שזה מנוגד למה שהייתי באמת רוצה לעשות, ומבלי שאני משתף איך אני מרגיש לגבי זה. או להיכנע ללחץ חברתי בתיכון ולעשן כדי להיתפס כ"קול" ולא כ"חנון" למרות שאני מאמין שלעשן זה רע.
גם לאמץ באופן אוטומטי דעות, השקפות, ערכים, ואמונות של אנשים אחרים, וכן נורמות חברתיות והרגלים של חינוך וחברה, מבלי להטיל ספק ולבחון אותם בעצמי כדי לראות האם הם נכונים ומתאימים לי. ללכת בעיוורון אחרי העדר, לעשות משהו רק כי "כך כולם עושים" או כי זה מה ש"צריך" לעשות.
לפעמים מתוך רצון להשתייך לקבוצה מסויימת או מעמד מסויים, או להיתפס בעיני אחרים באופן "נחשב" חברתית, אנשים עוטים על עצמם מסיכה מזויפת, מתחזים לדמות מסויימת, ומעמידים פנים שהם מאמינים במשהו, כאשר בפנים הם מאמינים במשהו אחר. זה יכול לקרות במודע או לא במודע, כשאנשים מנותקים מהרצונות והאמונות העמוקים שלהם.
להיות אותנטי
למה חשוב להיות אותנטי? כי אם אני לא אותנטי, זה יוצר אצלי מתח פנימי, מתח, לחץ, וסבל. אני לא חי את החיים שלי אלא חיים של דמות מזויפת שאחרים רוצים שאהיה.
מה הטעם בכך? זה מנוגד לריבונות ולחירות שלי, מנוגד להגשמה, לאושר, ולתחושת משמעות בחיים. אני בעצם פועל בניגוד לאינטרסים העמוקים שלי, לא פועל כדי לקדם את המטרות שטובות לי, ומזיק לעצמי.
אנשים משקיעים כל כך הרבה אנרגיה לדכא את עצמם כדי ללכת בתלם ולהיות כמו כולם.
כמובן, זה לפעמים מפחיד להיות אותנטי כשזה אומר לפעול בדרך אחרת ממה שאחרים סביבי רוצים ומצפים ממני. לפעמים אנו זקוקים לאומץ כדי לעמוד מול אנשים אחרים ולסרב לדרישותיהם, או להביע דעה ששונה מהעמדה שלהם, במיוחד כשהם הרוב ואנחנו במיעוט.
אבל יש דרכים ללמוד איך לפתח את הביטחון העצמי כך שנרגיש פחות פחד, ונוכל בעזרת אומץ והבנה עמוקה לעשות את מה שאנחנו מאמינים בו. אפשר גם לחפש ולמצוא אנשים ששותפים לערכים ולאמונות שלנו ולקבל מהם עידוד ותמיכה כדי לפעול על פי הדרך שבה אנחנו מאמינים, וזה מחזק את היכולת והעמידות שלנו בפני אחרים.
לפעול באותנטיות מוביל לתחושה של סיפוק עמוק – שאני מביא את מי שאני באמת לעולם.
תקשורת אותנטית
אותנטיות כוללת גם הבעה ותקשורת אותנטית.
זה כולל שיתוף בפתיחות מעולמנו הפנימי, כולל על חולשות שלנו, פגיעות, טעויות, כשלונות, וסודות. כי רק כך אפשר ליצור חיבור אמיתי וקרוב עם אחרים (ראו: העוצמה שבפגיעות).
זה גם כולל: לשים לב מה אני חש ומרגיש ברגע הזה ולשתף את זה עם האדם שמולי.
זה לפעמים מפחיד, כי אנחנו חוששים מההשלכות, מכך שאחרים לא יקבלו את השיתוף שלנו ויעבירו עלינו ביקורת שיפוטית שלילית.
אותנטיות זה אומר קודם כל שאנחנו מסכימים לכך שכל מה שעולה בתוכנו יש לו מקום בתשומת הלב שלנו – תחושות, רגשות, מחשבות, רצונות, ודחפים. לא להכחיש או להדחיק שום חלק בתוכנו, כי הדחקה גורמת לחסימת ההתפתחות שלנו, וזה מוביל לרגשות שליליים כלפי עצמנו וכלפי אחרים. גם אין לנו מה לשנוא את עצמנו על מה שמופיע בתוכנו – כי על כך לפעמים אין לנו שליטה.
זה כמובן לא אומר שכדאי שנבטא *כל* מה שעולה בנו, או שנפעל על פי זה, כי בנוסף לערך האותנטיות, יש גם ערך חשוב של כוונה חיובית – לפעול כדי לשפר, לרפא, ליצור חיבור. יש לנו יכולת לבחון את מה שעולה בנו ולהפעיל סינון כדי שהדיבור והפעולה שלנו יהיו טובים ולא מזיקים לנו או לאחרים.
אנחנו כמהים להיות עם אנשים שמסכימים לקבל אותנו כפי שאנחנו באמת ללא שיפוטיות וביקורתיות שלילית. זה לא אומר בהכרח שהם חייבים להסכים לכל המחשבות והרצונות שלנו, אבל הם מאפשרים הקשבה והכלה.
כמובן שתקשורת אותנטית אפשרית רק אם שני הצדדים מכבדים את הריבונות האישית ואת הגבולות של הזולת, ומגשימים רצונות רק מתוך הסכמה הדדית מלאה. ראו גם: ריבונות אישית.
תקשורת אותנטית כזאת מאפשרת ריפוי – להשתחרר מהסתרה, פחד, אשמה, ובושה, ומהתניות חברתיות מגבילות.
מובן שפעמים רבות קשה לשתף באותנטיות משהו שקיים בתוכנו. במצב כזה, אפשר לשתף שיש לנו משהו בפנים, אבל שיש לנו גם חששות להביע את זה. ואז אפשר לדבר על החשש עצמו, ולקבל אישוש מהאדם השני שיש מקום עבורנו לבטא את עצמנו באותנטיות, ללא תגובה שיפוטית.
עוד על הבעה אותנטית בפוסט הזה.
תירגול
לחיות באופן אותנטי ולהביע את עצמנו באותנטיות אלו מיומנויות שאפשר לשפר בעזרת תרגול שמתבצע במרחב בטוח שמאפשר לנו לחקור, לאט, בעדינות, למרות היסוס וחשש, את מה שחוסם את האותנטיות שלנו.
לשם כך אנחנו פועלים לארגן סדנה שבה נלמד ונתרגל את זה. פרטים כאן בקרוב…