תמונה בהירה ומפורטת – ליצור חזון של תמונה בהירה בדמיון שלנו של הדבר אותו אנחנו רוצים ליצור. אם אנחנו יוצרים בקבוצה, ליצור את התמונה שהיא בהירה ומובנת לכל חברי הקבוצה.
להזכיר לעצמנו שוב ושוב (כל יום) את התמונה והחזון, כדי לזכור מה הכיוון והדרך, מה המוטיבציה.
תודעת שפע, לראות את המציאות כמלאה בדברים טובים ואנשים שיכולים לעזור, ושאם מחפשים ומנסים אז מצליחים, שאפשר להגיע ל win win לכולם. ההפך מתודעת מחסור, שאין מספיק לכולם, שאם מישהו אחד מצליח אז בהכרח זה על חשבון מישהו אחר שמפסיד.
כח עליון – זהו רעיון רוחני, אבל לא חייבים להאמין בקיומו של כח על טבעי או ישות מטאפיזית כדי להשתמש ברעיון הזה, כי אפשר להתייחס אליו באופן מטאפורי בעזרת דימיון מודרך. הרעיון הוא שישנו כוח טוב ואוהב שמעוניין לעזור לנו לצמוח ולגדול. אנחנו יכולים להתחבר אליו על מנת לקבל ממנו הדרכה, והוא מביא לנו הזדמנויות ופתרונות במציאות.
אמונה – לאמץ אמונה ולאפשר לה להתחזק כל הזמן שהמציאות שאנחנו יוצרים אכן הולכת ומתגשמת.
וגם לזהות ולשחרר אמונות מגבילות ולהחליף באמונות מעצימות
הוויה
הוויה – אנחנו יכולים להיות במצבי הוויה שונים (לדוגמה: מצבי תודעה שבהם מרגישים לחץ או פחד, או מצבי תודעה שבהם מרגישים שמחה, אופטימיות, אומץ). אנחנו רוצים ללמוד ולהכיר את המצבים השונים הללו עבורנו ולדעת איך לעבור למצבים גבוהים יותר בצורה מודעת ומכוונת.
להיות-לעשות-להשיג be-do-have: חשוב להתחיל מהשאלה – באיזו הווייה אנחנו רוצים להיות כדי ליצור ממנה (בשפה מטאפורית: באיזה "תדר" או "רטט" אנחנו נמצאים). לדוגמה, אם אנחנו בהוויה של לחץ ופחד, לא נצליח, לא משנה מה נעשה. רוצים לכוון להוויה גבוהה של אופטימיות, אמונה, התרחבות, תושיה, אומץ, תודעת שפע, וכו'.
הלימה –
בין ההווייה הפנימית למטרה: מי שאני כאדם, כדמות, צריך להתאים למטרה (אני לא יכול להצליח להפוך לעשיר אם יש לי מנטליות של עני)
בין פעולות למטרה: הפעולות שלי צריכות להתאים לדבר אותו אני רוצה ליצור.
אורך רוח – לכוון את עצמנו לדרך ארוכה. זה מרתון ולא ספרינט. לפעול בסבלנות.
חיבור לעוצמה
תשוקה – מה הכמיהות הכי גדולות שלי שמלהיבות אותי?
מוטיבציה – לברר בפירוט מהן המוטיבציות שיש לנו ליצור את המציאות הזו. כשאנחנו מחוברים למוטיבציה, היא נותנת לנו הנעה ואנרגיה לפעול בכיוון ולהתגבר על אתגרים. כפי שאמר ניטשה: "מי שיש לו למה גדול מספיק עבורו יחיה, יוכל לשאת כמעט כל איך".
שפה יוצרת ומעצימה – להשתמש בשפה יוצרת בזמן הווה שמעצימה אותנו ואת החוויה שלנו. שפה חיובית ומעצימה (להוציא מהלקסיקון ביטויים שמחלישים ומגבילים אותנו).
להקפיד על המחשבות – האם הן מזיקות והרסניות לי, או האם אני מקפיד לכוון את עצמי למחשבות שמעצימות אותי ומועילות לי. לתפוס בזמן מחשבות שליליות אוטומטיות ולפלטר אותן ולהכניס במקומן מחשבות מועילות.
ביטחון עצמי, תחושת מסוגלות להתמודד.
אומץ לקפוץ למים ולהתגבר על פחדים לא לתת להם לעצור אותנו לעשות מה שאנחנו יודעים שנכון לעשות. נכונות לנסות דברים חדשים.
תושיה, יצירתיות, לחשוב מחוץ לקופסה
הצלחות העבר – לשאוב השראה ממקרים בעבר שהתמודדתי עם קשיים או פרוייקטים גדולים והתגברתי עליהם.
להיות מקור – אנחנו יכולים להיות חלק ביצירת מציאות של מישהו אחר או יכולים לחולל את יצירת המציאות שמתחילה בתוכנו. גם כאשר אנחנו חלק מיצירת מציאות שנוצרה אצל אחרים אנחנו רוצים להתקדם ולהרגיש שאנחנו מגיעים לשלב של "מקור" שהדבר יכול להתקיים מתוכי גם ללא השפעה של אחרים. הנעה פנימית.
עדינות וחמלה וסבלנות לעצמנו ולתהליך.
תוכנית
הצבת מטרות ויעדים
תיכנון
יצירה מקבילית – כאשר אנחנו בונים בניין אנחנו לא יכולים לבנות את הקומה השנייה לפני הראשונה, אולם ברמת התכנון אין לנו בעיה כזאת ואנחנו רוצים לאפשר תיכנון כזה לטווח רחוק. כלומר כל מחשבה שמגיעה אלינו שקשורה ליצירת המציאות אותה אנחנו רוצים נזרום איתה ונסכים לפתח אותה, גם אם לדעתנו מדובר בשלב רחוק יותר.
לפעמים מה שחשבנו שאפשרי רק בעתיד הרחוק אחרי הרבה שלבים מתברר שאפשרי כבר בקרוב.
מדדים ברורים – איך אדע שהגעתי למטרות ויעדים ספציפיים. איך בודקים ומודדים את זה. ציון נקודות דרך. איך הגוף שלי והרגש ירגישו.
להכיר במה שהשגנו, לשים לב להצלחות, לא רק למה שעדיין אין, לא להקטין את מה שהשגנו.
דיוק
אותנטיות ודיוק – כל הזמן להיות קשוב לעצמי: מה הכי מדבר אלי והכי אותנטי לי, הכי נכון ומדוייק לי, מה התשוקה שלי, ולפי זה לפעול. אם אני מרגיש שזה לא מדוייק, לעצור ולבחון. לפעמים החלטנו ליצור משהו אבל למחרת אנחנו מרגישים לא כל כך בנוח עם זה, אז ללמוד לא להיבהל מכך, לא לוותר, וגם לא להמשיך בכוח באותו כיוון, אלא פשוט להתחבר מחדש ולהרגיש מה כן אותנטי עבורנו בנקודת זמן הנוכחית.
מודעות עצמית – לרגשות, מחשבות, רצונות, תחושות גופניות, חווייה, הוויה שאתה נמצא בו, כי זה הדבר הראשון שמשפיע על מה ואיך אתה עושה. לתשאל את הגוף שלי איך הוא מרגיש ביחס למה שקורה כדי להבין מה מתחולל בתוכי, כולל דברים לא מודעים שמעכבים אותי.
התנהלות נכונה
שיטתיות – לא לעבוד בצורה מבולגנת ולקפוץ מדבר לדבר. אלא לתעד את הדברים, להתמקד שוב ושוב על התמונה הגדולה כדי לראות מה לתעדף, וכו'. שימוש במתודולוגיה מסודרת. עם בלגן אי אפשר להתקדם רחוק.
אפקטיביות, לנהל את התהליך עצמו מתוך מודעות – מהם כל הצעדים, מה התיעדוף ביניהם, מה דחוף וחשוב ומה לא, לשאול את עצמנו שאלות שמאפשרות להקטין את הזמן עד להשגת המטרה כגון "איך אפשר להשיג זאת עם פחות מאמץ וזמן?"
מידול – לא לנסות להמציא את הגלגל, אלא ללמוד כמה שאפשר מהניסיון של אחרים. ללמוד מאנשים מעוררי השראה שהצליחו – להראות דוגמאות אמיתיות של אנשים, role models, שהצליחו בדברים דומים, או הצליחו להתגבר על מצבים קשים. גם להשראה כללית, וגם לחיקוי של הצעדים שלהם כדי לקבל תוצאות דומות.
לזהות הזדמנויות, להיות פתוח ולהגיד כן. להיות מוכן לצאת מאזור הנוחות ולא להישאר באותה שיגרה שלא תוביל ליצירת המציאות שאנחנו רוצים. לפעמים הזדמנות שלא בהכרח ברור איך היא קשורה לפרוייקט שלנו יכולה לפתוח עוד אפשרויות וקשרים עם אנשים רלוונטיים.
לנוע במורד הזרם – למצוא את הדרך הכי קלה לפעולה שהיא מסמנת שאנחנו במורד הזרם לעומת נגדו. לא "לדפוק את הראש בקיר", לא להתנגד למציאות ולא להילחם בה, אלא לעבוד איתה (כמו מים בנהר שזורמים מסביב לסלע ולא מתעקשים דווקא לזרום דרכו). ראו: יצירה מתוך זרימה.
יציבות – על מנת ליצור כל דבר שהוא צריך תנועה מתמדת בכיוון נכון. היציבות היא לשמר את התנועה. בתחילת הדרך אפשר לייצר מסגרת ומנגנונים שישמרו על התנועה, אולם בהמשך היא יכולה להיות ספונטנית.
התהליך עצמו – לבצע את גישת יצירת המציאות גם לגבי התהליך עצמו של יצירת המציאות הרצויה. לדוגמה – לשאול את עצמנו: מה חשוב לנו בתהליך? מה אנחנו רוצים להרגיש? לדמיין גם את התהליך עצמו. איך ליהנות מהדרך. איך לשפר ולשכלל אותו.
שיתוף פעולה
מאסטרמיינד – ליצור לעצמנו קבוצה של מדריכים, מאמנים, יועצים, תומכים, מעודדים, כדי שיהיה לנו עם מי לחשוב ולהתייעץ, לעשות סיעור מוחות, לקבל תמיכה ועידוד כדי שיהיה לנו כח להתגבר על אתגרים.
שיתוף רתימה – יצירת מציאות מתחילה אצלנו ומפעפעת לאחרים סביבנו. ככל שיותר אנשים מתחברים למציאות שאנחנו יוצרים כך היצירה יותר יציבה וממשית. הם מאפשרים לנו להתגבר על אתגרים בעזרת עידוד, שמירה על מוטיבציה, וסיעור מוחות לפתרון בעיות. לכן אנחנו רוצים ללמוד כיצד לשתף ולרתום אחרים למציאות שאנחנו יוצרים. להיות מוכן לבקש עזרה, ולקבל אותה מאחרים. ליצור באדי שאפשר בזוג לתמוך זה בזה.
ללמוד להקשיב – אחת הדרכים הטובות לתרגל שחרור של שיפוט היא להקשיב למציאות שאחרים רוצים ליצור, לעזור להם, ולהעצים אותם, ותוך כדי לשחרר כל שיפוט או התנגדות שעולים לנו בקשר לכך.
לשחרר שיפוטים, ספקות, והתנגדויות – יש בנו חלקים ששופטים את הרעיונות שלנו לגבי המציאות שאנחנו רוצים ליצור. אנחנו רוצים לזהות את החלקים הללו ואת ההתניות הללו, לא לתת להם לעצור אותנו, ולבסוף לשחרר אותם.
להפריד בין האתגרים לפתרונות – לא צריך לפתור הכל עכשיו. אפשר לאמץ אמונה שהפתרונות יתגלו בהמשך הדרך.
מסע של אלף מילין מתחיל בצעד אחד
אתה לא צריך לראות את כל גרם המדרגות, פשוט תעלה מדרגה אחת
"מדעי ההצלחה" – פרספקטיבה מועילה על כישלון והצלחה. (ראו: ציטוטים על הצלחה)
אין דבר כזה כישלון, יש רק משוב מהמציאות. כמו בסיפור של אדיסון והנורה, שלא ראה אלף כשלונות אלא אלף צעדים מקדמים: "כל ניסיון שאני עושה מקדם אותי צעד אחת לעבר המטרה".
המון אנשים ניסו קצת ואז ויתרו, ומי שהצליח בגדול התמיד וניסה הרבה.
מה זו בעצם הצלחה? האם זה השגת מטרה ספציפית? או עצם זה שאנחנו פועלים באותנטיות בהתאם לערכים ולאמונות שלנו לקידום החזון שלנו, פועלים באומץ, באופטימיות, בהתמדה, בתושיה – זו כבר ההצלחה האמיתית, בלי תלות בתוצאות הספציפיות שמגיעים אליהן.
פעולה ליציאה מתקיעות – לפעמים אנחנו מנסים לחשוב ולחשוב כדי להבין מה כדאי לעשות, ואנחנו תקועים. דרך לצאת מכך היא לעשות פעולה כלשהי, שקשורה איכשהו לכיוון של הפרוייקט, לא כי היא הפעולה הנכונה, אלא כ"פעולת זבל", כלומר: מתוך זה שנעשה את הפעולה, נראה מה לא מתאים לנו, וכך יהיה לנו קצת יותר ברור מה כן מתאים לנו. להניע את המערכת במקום להיות תקוע, כדי להניע את האנרגיה.
דוגמה לפעולה כזו שתמיד טוב לעשות – לדבר עם מישהו על הדברים, כדי להוציא החוצה מהבטן ומהראש
עוד
משולש אמ"ת – אהדה, ממשות, תקשורת.
משולש אר"י – אמונה, רצון, ידע.
[ליצור שאלון שעוזר לתרגם את הנקודות האלה למקרה הספציפי של האדם שרוצה ליצור מציאות]
