תהליך הריפוי שלנו מבוסס על הכרה בכך שיש בנו חלקים שאנחנו חוסמים, מנותקים מהם ומתכחשים להם, כתוצאה מהתהליך שבו למדנו להתאים את עצמנו לציפיות ולדרישות של הסביבה.
למדנו לשים על עצמנו מסיכות מזוייפות ולהזדהות איתן, וכך כמעט ושכחנו לגמרי את טבענו האמיתי והאותנטי. לדוגמה, מישהו שכל הזמן מנסה להצחיק אחרים כדי שיאהבו אותו, או מישהו מאוד הישגי שכל הזמן חשוב לו להשיג עוד מטרות חומריות כדי להרשים אנשים בסביבה שלו ולקבל את האישור שלהם. או מישהו שכל הזמן פועל מתוך ריצוי של אחרים ומתכחש לרצונות האותנטיים של עצמו.
הריפוי מתרחש כאשר אנחנו לומדים להכיר את החלקים שהתנתקנו מהם, להתיידד איתם למרות הקושי הרגשי שכרוך בכך, ולעשות להם אינטגרציה מחדש לתוך האישיות שלנו.
יש דרך לשחזר את הפוטנציאל העצום שנולדנו איתו, לפני שכל החסמים הפנימיים הצטברו בתוכנו. אפשר לחוות מה זה להיות מחוברים לגמרי לרגשות שלנו, לגוף שלנו, לכל החלקים של האישיות שלנו, ולקשר ישיר ובלתי אמצעי עם אנשים אחרים.
אנחנו יכולים ללמוד להשיל חסמים ומכשולים פנימיים שמפריעים לנו וחונקים אותנו וכבר לא משרתים אותנו יותר. אפשר להשתחרר מפרדיגמות מגבילות, פנימיות וחיצוניות, וכך לאפשר לאור הפנימי לזרוח החוצה.
איך עושים את זה? הקבוצה היא מרחב בטוח, מסגרת שמעודדת את החופש והשיחרור מהכבלים הפנימיים. הקבוצה נותנת לנו רשות להיות מי שאנחנו באמת, ומעודדת זאת. היא יוצרת עבור המשתתפים הזדמנות להרגיש שהם שייכים באמת, שהם בסדר בדיוק כפי שהם, שכל מה שמתחולל בתוכם לגיטימי ויש לו מקום, הכלה והבנה בקבוצה. במעבדה הזאת, שום דבר לא נשאר בחוץ – ה"טוב", ה"רע", וה"מכוער" מתקבלים כולם בברכה. אנחנו נותנים לעצמנו רשות להתחבר לכל מה שחי בתוכנו ברגע הזה ולבטא אותו, ואפילו להשתולל בכיף כמו ילדים.
אנחנו מפנים את תשומת הלב לכוחות החיים שלא מקבלים יחס בריא וחיובי בתרבות שלנו, אלא מקבלים יחס של דיכוי תחת שיפוטיות שלילית, בושה, אשמה, פחד, ובילבול. אנחנו מוכנים לבחון מחדש את כל הנורמות החברתיות והטאבואים, להטיל ספק בכל ולא לקחת שום דבר כמובן מאליו. כל אחד בודק בעצמו מה באמת מתאים לו במקום לאמץ אוטומטית מה שאחרים אומרים רק בגלל פחד של "מה יגידו אחרים".
מלמדים אנשים להשתחרר מביקורת ושיפוטיות שלילית כלפי עצמם וכלפי אחרים. פיתוח אהבה עצמית וביטחון עצמי במרחב מכיל ומקבל מאפשרת גם להתחסן בפני ההשפעה השלילית שיש לביקורת של אחרים עלינו, וכך אנחנו מתחזקים ביכולת שלנו לחיות באותנטיות לפי מה שמתאים לנו באמת, גם כשזה מתנגש עם הציפיות והדרישות של הסביבה.
אנחנו מזכירים שאנו בני האדם התפתחנו במשך מאות אלפי שנים בסביבה של טבע – סוואנה, ג'ונגל, יער, גבעות. בטבע יש הרבה חוכמה, אבל במהלך ההיסטוריה, ובמיוחד בעולם המערבי היום, התפתח בינינו לבין הטבע ניתוק הולך וגובר, ולכן גם ניתוק מהטבע של עצמנו. אנחנו מורכבים ממגוון חלקים, גם שכל ואינטלקט וחלק רוחני, וגם רגשות ויצרים, וכמובן גם גוף של חיה, בעל צרכים בסיסיים כמו אוכל ושינה וגם דחפים ואינסטינקטים. כדי לפעול באופן שלם, אופטימלי ובריא, עלינו להתחבר לכל החלקים בתוכנו, ולא רק לחלקם. להתחבר לטבע הראשוני שלנו ולפתח את המיומנות לכוון אותו לכיוונים מועילים שתומכים בערכים חיוביים כגון אומץ, יצירתיות, נדיבות, ותשוקה. להבין איך חיבור לטבע (עצים, חיות, אלמנטים, וכו') יכול לתמוך בתהליך שלנו.
כשאנחנו מרשים לעצמנו את החיבור הפנימי הזה – אז הקסם קורה. כל החסמים הפנימיים המגבילים מתחילים להתמוסס בהדרגה. כל האנרגיה הרגשית שתקועה בצורה של כעס, עצב, בילבול, אשמה, בושה, ופחד משתחררת ומותמרת לאנרגיית חיים עוצמתית שמפעילה אותנו להגשמה מלאה של מי שאנחנו. ואז אנחנו מתחילים לחזור למהות שלנו, להרגיש מה זה להיות חי באמת, במלאות ובנוכחות.
התהליך הזה הופך אותנו מאנשים מצומצמים ומפוחדים לאנשים שפועלים באומץ ובהתרחבות. זה לפעמים מפחיד, זה לא נוח להיות על גבול אזור הנוחות שלנו. אבל אנחנו מאפשרים לעצמנו שיחרור רגשי, להרגיש את כל הרגשות במלוא עוצמתם – הפחד, הכעס, העצב (וגם השמחה, ההתלהבות, והעונג). ואנחנו לא נותנים לכאב הרגשי למנוע מאיתנו לפעול בכיוון שאנחנו מבינים שהוא נכון ומצמיח עבורנו. כתוצאה מכך, גם הפחד בהדרגה נחלש, כי אנחנו מתרגלים לדברים חדשים וטובים.
ראו גם: התנועה לשחרור האדם